מטרת מאמר זה היא לבאר יסודות חשובים והכרחיים בהשקפת המציאות, אשר אין יסודיים וחשובים מהם בגיבוש יחס נכון לכל מה שהיה הווה או יהיה, וזאת דרך עיון מיוחד בפסוק הראשון בתורה אשר בו עולם ומלואו, ותוך הסמכות על דברי רבותינו מכל הדורות. כפי שיפורט להלן, הפסוק הפותח את תורתנו "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", מצביע על עקרונות ראשוניים, יסודיים, ובלתי ניתנים להכחשה - שבת בראשית

המבנה של ספר קוהלת מוביל אותנו שלב אחר שלב אל הסיכום של "את האלוקים ירא.." הטוענים שזו תוספת מאוחרת התעוררו משנתם בשעת הקריאה בפסוקים האחרונים...

והנה צר על חצרו של ביאליק המון רב, שלא יכול עוד לחדור אל הבית פנמה, והוא קורא: "ביאליק, ביאליק, איכּה? השמיענו נא דבריך!" וביאליק יוצא אל הקהל, ומסוכּת גגו המורמת מן הרחוב הוא נושא את דברו לקהל המצטופף למטה: " הפעם אדבר אתכם על הריקוד – הוא קורא בגרון ניחר – על הריקוד במעגל. עם ישראל נתון במעגל. והרוקד במעגל סופו להגיע אל נקודת המוצא הראשונה שממנה יצא. כאן היסוד וממנו מתחיל ויוצא הכל... - תיאור שמחת התורה בחצרו של ביאליק ודיון מרתק על דמותו. 

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.   משמעויות החג - סוכות, מפורשות במקרא. ג' משמעויות הן, המתאחדות זה עם זה.

...לכן, פילפלו האחרונים מתי אפשר להתחיל לברך "לישב בסוכה", אחרי הקידוש וברכת "בורא פרי הגפן" - שהיא עובר לשתית יין, שגם עליה מברכים "לישב בסוכה" בנסיבות אחרות, ללא קידוש וסעודה - או רק אחרי ברכת "המוציא" על הלחם, שהוא עיקר הסעודה. כך נראה מסברא מבחוץ.

מכאן, שאדם יהיר הוא אדם בודד. אין הוא נזקק לאיש ואינו יכול להתחבר עם שום אדם, שכן התחברות, משמעה כבוד הדדי והערכת הזולת כמי שראוי להקשבה. התחברות, משמעה נתינת מקום לביטוי עצמי של מישהו אחר מלבדי, וסובלנות לדבריו. התחברות, משמעה פינוי מקום בתוכי לאדם אחר. אדם יהיר אינו יכול לפנות מקום בתוכו למישהו אחר זולתו. גם לא לאלוקים.

שפינוזה: שותק......

אריסטו: לכן ידידי, על כרחך, עליך לקבל שמערכת סיבה ומסובב, וכל מערכת של יחס, היא מערכת סופית אשר לה סיבה ראשונית, או כח ראשוני, שאין לו סיבה. ואותו דבר לגבי שינוי.... כל שינוי הוא יחס כאמור וגם כלפיו עליך לזהות משנה בלתי משתנה. למשנה הבלתי משתנה, או סיבת הסיבות.... אין משנה או סיבה... כי על כרחך אינך יכול להמשיך..

ר' משה בן אברהם ששתק עד עכשיו, פתח ואמר...