פורום "עצור כאן חושבים"  |  אתר yeshiva.org  |  "דעת" - אתר לימודי יהדות ורוח  |  אתר "הגות יהודית"  |  הבהרת זכויות היוצרים למאמרים


חיפוש

שלום, אורח
  • התחבר
  • משתמש חדש


  • אחסון אתרים במחירים הטובים ביותר בישראל

    ( 01.12.2005 )

    אנו מתנצלים על הפרסומות הלא ראויות, מי שיוכל יפנה נא לאתר האב בייבי אי או אס, ויצרף בקשתו להסרת פרסומות אלו.

    ( 27.09.2004 )

    הודעה: בעלי הכינויים הקבועים שכינויים נתפס, יקבלו מהמערכת את הכינוי המקורי.

    התנצלותנו בפני כל המשתמשים בכינוי שכבר תפוס לחברי הפורום.


    ( 27.09.2004 )

    התגובות באתר נבחנות על-ידי המערכת. זמן קצר אחרי כתיבת התגובות, הן יעלו לאתר תחת הכתבה עליהן נכתבו.

    תודה.



    ( 21.09.2004 )

    כדי להתחבר כחבר באתר יש להיכנס דרך הכתובת הארוכה.
    ראה קישור מצורף...

    ( 19.09.2004 )

    כל מאמר ברוח האתר יתקבל בשמחה.
     
    בכל עניין הקשור לאתר ניתן לפנות להנהלה, בכתובת:
     


    ( 13.06.2004 )

    אנו שמחים לפתוח מדור חדש באתר, בו יוכלו הגולשים להעלות בעיות, תהיות ושאלות ככל העולה על רוחם. עורכי האתר, בעניותם, ינסו לפתוח את הנושא מעט, אך בעיקר ישאירו לגולשים מקום להתגדר בו בתגובותיהם.

     




    מחשבת ישראל
    מקרא ונ"ך
    הלכה
    פילוסופיה | פסיכולוגיה
    סוציולוגיה | היסטוריה
    אישים ודמויות
    קדושית
    תרבות

    מה אתה מזהה הגדרה נכונה של "כעס"?

    כשחברך בצרה, אתה מנחמו ע"י אמונה, או עניינית בלבד?

    דעתך על קונספציית האתר

    רשימת תפוצה
    הוספה / הסרה

    קישורים
    פורום "עצור כאן חושבים"
    אתר yeshiva.org
    "דעת" - אתר לימודי יהדות ורוח
    אתר "הגות יהודית"
    הבהרת זכויות היוצרים למאמרים

    מונה מבקרים
    118247

     
    עמוד הבית / מחשבת ישראל
    מחשבה | האדם ומהותו | אמונה | מידות | מועדים | תפילה

    על משמעויות חג הסוכות, ומועדי תשרי בכלל
    29.09.2004 (08:49)

    דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.   משמעויות החג - סוכות, מפורשות במקרא. ג' משמעויות הן, המתאחדות זה עם זה.


    הנה התורה כתבה סדר המועדים. בראשון לחודש השביעי יום תרועה, ובעשור לחודש הזה יום כיפורים, וחמשה עשר בו חג הסוכות.

    וחג הסוכות מבואר בפרשת אמור כך:

    "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.

    ומיד אחר כך, סיכום המועדים:

    אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ: לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה, עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים--דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ. מִלְּבַד, שַׁבְּתֹת יְהוָה; וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, וּמִלְּבַד כָּל-נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ, לַיהוָה.

    לכאורה נראה שהסתיימה לה פרשת המועדים.

    והנה תיכף אחר כך שוב: אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.

    וצריך ביאור, מה חוזר הכתוב להשמיענו בשנית אחרי שכבר נתבאר היטב חג הסוכות.

    עוד יש להעיר, מה הכוונה בתיבת "אך" בחמשה עשר..

    לכאורה נראה שיש כאן תוספת ענין, וצ"ע מהו.

     
    לאחר יום זכרון תרועה נאמר על יוה"כ "אך" בעשור לחודש השביעי "הזה".

    "אך" מדגיש שזה המשך לאמור על ראש השנה [זכרון תרועה] שעדיין יש לעשות יום כיפורים מצד ראש השנה. "הזה" מדגיש שזה מחמת ייחודיותו של החודש השביעי בו נאמר לעשות ראש השנה.

    גם לגבי חג הסוכות נאמר "שביעי הזה" דהיינו שחגיגת חג הסוכות קשורה למעבר השנה.

    בזה נגמר סדר המועדים הבא מצד עתות השנה החל מניסן עד תשרי.

    בפרשת משפטים וכי-תשא נאמר על חג האסיף ללא מתן תאריך. רק כעת לאחר שנקבעו סדר המועדות הקבועים וחג הסוכות בחמשה עשר לשביעי יש ענין לקבוע גם את חג האסיף ביחד [כי שניהם מעיקרון חגיגה על שפע השנה]. נאמר "אך" דהיינו שיש מה להוסיף לאותה החגיגה של חג הסוכות אם כי מצד אחר - האסיף.

    ע"ז נאמר שבאספכם יקחו ארבעה מינים שהם מייצגי האסיף ולחגוג ולשמוח עמם בחמשה עשר לשביעי.

    בסוף נוסף עוד ענין לחגוג גם את שפע השם הכללי לישראל "כי בסוכות הושבתי". ההיביטים הקודמים של השנה והאסיף שייך גם לאוה"ע והיבט האחרון מיוחד לישראל.

    מצד חג הסוכות הראשון שבמסגרת מועדי השנה איתא בתו"כ שהיה שייך בצורה אחרת [קידוש המקום וכד'] ורק משום סוף הפרשה הקישו שיקיימוה על ידי הישיבה בסוכה.
     
     
    הרי לנו:
    לגבי חג הסוכות המקראות מפורשות וללא הרבה דיוק ימצא המעיין שלוש משמעויות מפורשות.

    א. "בחודש השביעי הזה", בפרשת אמור לאחר יום זכרון תרועה ויום כיפורים בחודש הזה [דהיינו חודש מעבר השנה], יש לחוג את מעבר השנה בסוכות. [מצד המקרא הזה היה ניתן לחוגגו בסוכות מבלי לשבת בו שבעת ימים אלא לעשותו למקום מקודש וכדומה כמבואר בספרא-תורת כהנים.]

    ב. חג האסיף הנזכר בפרשות משפטים וכי תשא [ללא תאריך] וכאן בלקיחת ארבעת מיני האסיף בחמשה עשר לשביעי.

    ג. חוץ מהחגיגה עם שפע השנה השייכת גם לגויים [שאכן חוגגים את האסיף כמנהגם ושהנביא מבשר שיעלו האומות לירושלים לשם כך], מכיר ישראל בשפע הכללי המיוחד של השם לישראל "בסוכות הושבתי... בהוציאי אותם מארץ מצרים".
     
     
    לגבי הקדמת ראש השנה ליום כיפורים:
     
    אם נבין שראש השנה פותח תקופה של מעבר משנה לחברתה בו ניתנת הזדמנות להתחדשות, מובן שנתינת ההזדמנות קודמת להתחדשות ורק לאחר שההתחדשות שלימה ו"עברו" את מעבר השנה אז ניתן לשמוח על השנה שעברה!

    וכך התבאר שם שראש השנה אינו נקודת מעבר של רגע אחד בין השנה שעברה לשנה החדשה, אלא כל חודש תשרי הוא חודש המעבר. בעשור הראשון שבו, מציינים את עצם מעבר השנה ולכן נקרא כל העשור "ראש". בראשיתו נכנסים על ידי יום תרועה למצב המעבר ובסופו כשעדיין נמצאים בראש, קובעים יום כפרה. מאוחר יותר משצויין המעבר, באמצע החודש, חוגגים יום שמחה על שפע השנה שעברה [תוך ייחול לשנה החדשה] ואגב על כלל שפע השם לישראל.





    הוספת תגובה  |  הדפסה

    3 01.10.2004 (01:00)  -  יהוסף תשובה לאממ [2] השב
    2 30.09.2004 (23:38)  -  ירמי אממ השב
    1 29.09.2004 (13:30)  -  ANI ישר כוח. השב

     
    חדש באתר  |  עמוד הבית  |  פורומים  |  עצה ותבונה  |  כתוב לנו  |  הוסף למועדפים  |  הפוך לדף הבית
    Powered by PSIOS v2.1 Technology
    | Email | Print